כאב רחום / שמעון טל רז
כאחות רחמניה
מלווה אתכם אל מותכם
אל קיצכם,
אל התכלית שמעבר
אל יעד שקוף ובהיר.
נושא אתכם בעדינות
על כנפי,
כנפי השכינה.
מרים אתכם בנחישות
על כפי הלאות
הרפויות שריר,
כבדות מקרבות עקובי
דם יזע ודמע.
הינכם קשובים
מדושני הבנה,
סוקרים במבטים נפעמים
את המוצגים
המבשרים דרך כל בשר,
כי עפר אתה ואל עפר תשוב.
ואני כאב רחום
כורה וחוצב בלבבכם באר,
טומן בו ניצוץ מנשמתי
עלה מעץ חיי.
מרווה צמאונכם
בעסיס רימוני גני
אסור ברהטים
יושבה בגנים.
שמעון טל רז
